הודעה שלא נענתה. בן הזוג שקט יותר מהרגיל. היא חוזרת מאוחר ולא מתקשרת. הוא מבקש ערב לעצמו. מבחוץ אלה יכולים להיות אירועים קטנים בתוך חיים זוגיים. מבפנים הם יכולים להרגיש כמו תחילתו של אסון.
כשפחד מנטישה מתעורר בתוך זוגיות, אני לא תמיד חושבת במילים "הוא עומד לעזוב אותי". אני פשוט מרגישה שמשהו השתנה. אני נעשית דרוכה יותר, מתחילה לבדוק, לפרש, לחפש סימנים. אני רוצה לדעת שאנחנו בסדר, שהקשר בטוח, שאתה עדיין אוהב אותי.
הפחד עצמו ראוי להקשבה. בטיפול זוגי מעניינת אותי גם השאלה מה אני מתחילה לעשות איתך כשהפחד הזה מתעורר. האם אני מבקשת ממך קרבה, או שאני זקוקה לכך שתתנהג בדרך מסוימת כדי שאוכל להירגע? ההבדל ביניהם יכול להיות קטן מבחוץ ועמוק מאוד בתוך הקשר.
קשר זוגי משמעותי נוגע בצורך עמוק בקרבה, בשייכות ובביטחון. ככל שהאדם שמולי נעשה משמעותי יותר עבורי, כך גם האפשרות לאבד אותו מקבלת משמעות גדולה יותר.
עבור מי שחוותה בעבר עזיבה, אובדן, חוסר יציבות, הורה שלא היה פנוי רגשית או קשר שבו אהבה הייתה בלתי צפויה, מצבים של ריחוק בהווה יכולים לקבל עוצמה מיוחדת. אירוע שמתרחש עכשיו עשוי לפגוש בתוכי גם חוויה מוקדמת יותר.
העבר עוזר לי להבין את עוצמת החוויה שלי. הוא עדיין לא אומר לי מה באמת מתרחש כרגע בזוגיות. הפחד שלי אמיתי, והפרשנות שנולדת מתוכו עדיין זקוקה לבדיקה. אני יכולה להרגיש שהוא מתרחק ממני, בלי לדעת עדיין שזה באמת מה שקורה.
זו הבחנה משמעותית בעיניי: אני יכולה לתת מקום מלא למה שאני מרגישה בלי להפוך מיד את התחושה לעובדה. בן הזוג יכול להיות שקט מפני שהוא כועס, עייף, מוטרד או זקוק למרחב. הוא גם יכול להיות באמת רחוק ממני. כדי להבין מה קורה בינינו, אני צריכה לפגוש גם את המציאות הנוכחית. על האופן שבו טראומה מן העבר יכולה להיכנס אל היחסים בהווה ולהשפיע על הדרך שבה אנחנו מפרשים את בן הזוג כתבתי כאן.
אני יכולה לומר לך: "אני מרגישה רחוקה ממך היום והייתי רוצה להתקרב." יש בבקשה הזאת אותי ויש בה מקום גם עבורך. אני מביאה את הצורך שלי ומשאירה לך אפשרות להיות אדם נפרד ממני.
פחד מנטישה יכול לשנות את הבקשה. אני כבר זקוקה לכך שתתקרב כדי להוכיח לי שאין לי סיבה לפחד. אני מחפשת אישור, בודקת את הטון שלך ואת זמן התגובה להודעות, מתקשה לשאת את הצורך שלך במרחב או מוותרת על דברים שחשובים לי כדי שיהיה קל יותר להישאר איתי.
אני יכולה גם לעשות כמעט את ההפך. להתרחק ראשונה, להיסגר, להתקרר או לומר "אז אולי באמת עדיף שניפרד" לפני שבכלל דיברנו על פרידה. גם זו יכולה להיות דרך לנסות להשיג שליטה על האפשרות שמפחידה אותי, להיות זו שנעזבת.
מתחת להתנהגויות השונות יכולה לפעול אותה תקווה: אם אצליח לנהל נכון את המרחק בינינו, אולי אצליח למנוע ממך לעזוב אותי. בנקודה הזאת הפחד הופך לריקוד זוגי. ככל שאני דורשת יותר ודאות, אתה עשוי להרגיש שאין תשובה שתספיק. ככל שאני נצמדת, אתה מבקש יותר מרחב. ככל שאתה מתרחק, אני רואה בכך הוכחה לכך שצדקתי כשפחדתי.
גם אתה מביא משהו משלך לריקוד הזה. ייתכן שקשה לך לשאת צורך, כעס או ציפייה, וייתכן שהתרחקות היא הדרך שלך להתמודד עם מתח. לכן פחות מעניין אותי מי התחיל. מעניינת אותי השאלה: מה כל אחד מאיתנו מנסה לגרום לאחר לעשות כדי שהוא עצמו יוכל להרגיש אחרת?, זו גם הנקודה שבה האחריות נעשית חשובה. אני לא אחראית לכך שהפחד הופיע, ואני כן אחראית למה שאני עושה איתו בתוך הקשר. הפחד יכול להסביר את ההתנהגות שלי. הוא לא יכול לקבל במקומי את ההחלטה איך להתנהג אליך.
עבודה עם פצעי נטישה אינה אמורה להפוך כל כאב לבעיה מן העבר. יש קשרים שבהם בן הזוג באמת מתרחק, אינו זמין, מאיים בפרידה בזמן מריבות, נמנע שוב ושוב משיחה או מנהל קשר לא יציב. במצבים כאלה החרדה שלי יכולה להיות קשורה גם למה שמתרחש בינינו עכשיו. לכן אינני רוצה ללמד אדם עם פצע נטישה לפקפק באופן אוטומטי בעצמו. אני רוצה לעזור לו לראות טוב יותר: מה אני מביאה איתי, מה אתה עושה עכשיו, ומה קורה בינינו כאשר שני הדברים נפגשים.
אני יכולה לבקש ממך להתקשר כשאתה מאחר. לומר שקשה לי כשאת נעלמת באמצע קונפליקט. להציב גבול מול איומים חוזרים בפרידה. הצרכים שלי אינם מאבדים מתוקפם מפני שיש לי פצע נטישה. ובתוך כל אלה אני יכולה לבדוק מה שייך לאחריות שלך כלפיי ומה אני מבקשת ממך לעשות כדי שלא אצטרך לפגוש משהו שקשה לי לשאת בתוכי. על מובחנות ועל האפשרות להישאר בקשר עמוק עם אדם אחר ולהמשיך להיות מחוברת גם לעצמי כתבתי כאן.
ככל שאני עסוקה יותר בשאלה אם תישאר, אני עלולה לשאול פחות אם טוב לי איתך. זה אחד המחירים העמוקים של פחד מנטישה. אני יכולה להיות עסוקה כל כך בבחירה שלך בי, עד שהבחירה שלי בך כמעט נעלמת. אני בודקת אם אתה רוצה אותי ושוכחת לבדוק אם אני רוצה את האופן שבו אנחנו חיים יחד.
אני יכולה להישאר במקום שלא מתאים לי משום שעזיבה מרגישה מפחידה יותר מהמחיר שאני משלמת כדי להישאר. אני יכולה לוותר על קול, על צורך או על גבול ולהרגיש שהצלחתי לשמור על האהבה.
כאן פצע הנטישה פוגש את שאלת הראויות. אני רוצה שתבחר בי, ובאותו זמן אני רוצה לזכור שגם אני אדם שבוחר. הערך שלי אינו נקבע רק מתוך התשובה שלך אליי. על מה שקורה כשהזוגיות נדרשת לשאת גם את הצורך בשייכות ובביטחון שלא קיבלנו במשפחת המוצא כתבתי כאן.
מובחנות אינה עצמאות מוחלטת, אני לא שואפת להגיע למקום שבו אינני זקוקה לך. בני אדם זקוקים לקשר. אנחנו רוצים שיחפשו אותנו, שיתגעגעו אלינו, שירגיעו אותנו ושיישארו איתנו ברגעים קשים. אני יכולה להזדקק לך ולהמשיך להחזיק גם את עצמי בתוך הצורך. אני יכולה לומר "אני מפחדת עכשיו והייתי רוצה שתהיה איתי". אני יכולה להתאכזב אם אינך יכול להיענות לבקשה שלי כפי שקיוויתי. אני יכולה לכעוס, לבדוק מה התשובה שלך אומרת עבורי ולהחליט מה אני רוצה לעשות איתה. הצורך שלי ראוי למקום. גם האדם שמולי נשאר אדם נפרד ממני.
התרגיל הזה מיועד לרגע שבו משהו בקשר מפעיל את פחד הנטישה: הודעה שלא נענתה, ריחוק, שתיקה, בקשה למרחב או תחושה שמשהו השתנה.
המטרה היא ליצור מעט מרחב בין מה שאני מרגישה לבין מה שאני עומדת לעשות.
הניחו את כפות הרגליים על הרצפה ושימו לב לתמיכה שמתחת לגוף.
אפשר להניח יד על החזה או על הבטן, במקום שבו הפחד מורגש כרגע.
הישארו כך כמה רגעים בלי לנסות לשנות את התחושה.
אמרו לעצמכם בשקט:
"אני מרגישה עכשיו פחד שיעזבו אותי."
ואחר כך:
"הפחד שלי אמיתי. אני עדיין לא יודעת מה הוא אומר על מה שקורה בינינו."
עכשיו בדקו ארבעה דברים:
מה אני מרגישה?
נסו לתת שם לחוויה עצמה: פחד, בדידות, כעס, עלבון, חוסר אונים, געגוע.
מה אני מספרת לעצמי שקורה?
מה אני עומדת לעשות כדי לגרום לפחד להיעלם?
לשלוח עוד הודעה, לדרוש תשובה, לבדוק, לרצות, להתקרר, להיעלם, לאיים בפרידה או לוותר על משהו שחשוב לי.
מה אני באמת רוצה לבקש ממך?
יכול להיות שמתחת לכל מה שהתכוונתי לעשות נמצאת בקשה פשוטה יותר:
התרגיל אינו מבקש ממני להפסיק להזדקק לבן הזוג. הוא עוזר לי להגיע אל הצורך שלי בצורה בהירה יותר. במקום לפעול מיד כדי לגרום לפחד להיעלם, אני יכולה לזהות אותו, להחזיק אותו מספיק זמן ולבחור איך אני רוצה לפנות אל האדם שאני אוהבת.
אני רוצה שתבחר בי, אני רוצה לדעת שהקשר שלנו חשוב לך, אני רוצה שתישאר. ריפוי של פצעי נטישה לא הופך אותי לאדם שאינו זקוק לאהבה. הוא מאפשר לי להביא את הצורך שלי אל הקשר בלי למסור לפחד את ניהול הקשר. אני רוצה שתישאר, ואני רוצה שהפחד שתלך לא יהיה זה שמחליט בשבילי איך לאהוב אותך.
החוברת תעזור לכם לזהות את הדפוס שחוזר ביניכם ואת החלק שלכם בתוכו.
+
לאנשים ללא עורף משפחתי תומך.
נחשוף איך העדר עורף משפחתי מאתגר ומחשל את הקשר הזוגי, את המחירים הגבוהים שזה גובה מכם ומהקשר שלכם.
הטיפול הזוגי יחזק בכם את תחושת הביטחון והשייכות, כך שתוכלו להיות קרובים בלי לאבד את עצמכם בדרך.
קליניקה אונליין / פרונטלי
+
טיפול פרטני הוא מרחב בטוח בו תגלו מחדש את כוחותיכם, תבנו ביטחון פנימי ותיצרו לעצמכם חיים מלאים ומשמעותיים, בדיוק כמו שאתם חולמים.
קליניקה אונליין / פרונטלי
+
מוזמנ/ת להיכנס למרחב ייחודי: שיחה אינטראקטיבית עם GPTs מיוחד שיצרתי - כלי ראשון מסוגו שמתבונן איתך פנימה בשפה ובתדר הקונסטלציה המערכתית.
אם יש משהו לא פתור בזוגיות, במשפחה או בלב - הצ׳אט יפגוש אותך בעדינות בלי לנסות לתקן, מזמין מבט אחר, איטי מדויק ושקט. אין צורך להבין, רק לראות ולתת לזה לפעול.
מומחית לטיפול זוגי בקשרים ללא עורף משפחתי תומך
מפתחת גישת הקונסטלציה הזוגית: טיפול רגשי-מערכתי שמפגיש את הדינמיקה הזוגית עם הדפוסים המשפחתיים הלא מדוברים, ועם כלים מעשיים שמאפשרים תנועה, חיבור, ויצירת שותפות עמוקה.
נתחיל בשיחת היכרות קצרה,
ללא עלות והתחייבות.
לפעמים, הצעד הקטן הזה – משנה הכל.
המפגשים מתקיימים
אונליין בזום / פרונטלי בטבעון לבחירתכם
