מה קורה כשאהבה נכנסת לדרמה?
מערכות יחסים הן לפעמים כמו ים שקט ורגוע – חוף מבטחים שמאפשר לנו לשים ראש ולמצוא את השקט שאנחנו מחפשות/ים. אבל לעיתים, הסערות מתחילות. התקשורת נשברת, המילים הופכות לקשות, ואנחנו מוצאים/ות את עצמנו נשאבות/ים למעגל של דרמה בלתי נגמרת.
אם חשבתן/ם אי פעם לעצמכן/ם, "למה אנחנו תמיד מתווכחות/ים על אותם דברים?" או "למה אני מרגישה/ה שהוא/היא לא רואה אותי באמת?" – אז סביר להניח שמשולש הדרמה כבר תפס אתכן/ם ברשתו.
מה אם הייתי אומרת לכן/ם שיש דרך לצאת מזה? , שיש דרך ליצור מערכת יחסים שבה אתן/ם מרגישות/ים נראות/ים, מוערכות/ים, ושיש מקום גם לפגיעות וגם לכוח?
במאמר הזה, נגלה איך הדינמיקה הזו מתעוררת לחיים בתוך מערכות היחסים שלנו, ואיך נוכל לשבור את התפקידים שאנחנו ממלאות/ים בתוכה, כדי ליצור את הקשר שאנחנו באמת כמהות/ים אליו – כזה שמבוסס על כנות, הבנה, ופגיעות אמיתית.
מהו משולש הדרמה ואיך הוא משפיע על הזוגיות שלנו?
משולש הדרמה הוא מודל פסיכולוגי שהוצג על ידי הפסיכיאטר סטיבן קרפמן בשנות ה-60. הוא מגדיר שלושה תפקידים עיקריים שאנחנו נוטלות/ים על עצמנו בזמן קונפליקטים: הקורבן, התוקף, והמושיע.
מה שמעניין הוא שאנחנו לא באמת "נתקעות/ים" בתפקיד אחד. ברגעי משבר, אנחנו נעות/ים ביניהם כמו גל שעולה ויורד, לפעמים עוברים/ות מתפקיד לתפקיד תוך שניות ספורות.
מה כל כך מפתה במשולש הזה?
הדינמיקה הזו מתעוררת, כי היא נותנת לנו תחושת כוח מדומה, מעין "סיפור חיים" שאנחנו מכירות/ים היטב. אולי, לרגע אחד, אנחנו מרגישות/ים שמישהו רואה אותנו, שמישהו זקוק לנו, או שאולי סוף סוף נרגיש שאנחנו "צודקות/ים". אבל מאחורי כל תפקיד מסתתרת התחושה העמוקה ביותר – הבדידות, הכאב, והתקווה שמישהו יבוא ויחזיק אותנו באמת.
התפקידים במשולש הדרמה ואיך שהם נראים בזוגיות
1. הקורבן: "למה זה תמיד קורה לי?"
להיות בתפקיד הקורבן הוא כמו לשחות נגד הזרם בלי לראות את החוף. התחושה היא שאת/ה טובע/ת, ואין שום גלגל הצלה באופק. הקורבן מרגיש/ה חסר/ת אונים, כאילו כל העולם מתנפל עליו/ה. בתחושה שלו/ה, הוא/היא תמיד הסובל/ת, תמיד המיואש/ת, ותמיד זה שזקוק/ה למישהו אחר שיבוא להציל אותו/ה. בזוגיות, זה מתבטא בכך שהקורבן תמיד מרגיש/ה שהוא/היא לא מובן/ה, לא נאהב/ת מספיק, ושהצד השני לעולם לא מבין באמת את הכאב שלו/ה.
הכאב העמוק של הקורבן הוא התחושה של "אני לא מספיק", התחושה שהוא/היא אף פעם לא באמת חשוב/ה או נראות/ים. הכאב הזה מוביל לעיתים לחיפוש בלתי פוסק אחרי מישהו שיבוא וייתן את התשובה.
2. התוקף: "אם רק היית עושה מה שאני אומר/ת, הכול היה בסדר"
התוקף נכנס לתמונה כשהפחד וחוסר האונים משתלטים. הוא מנסה לכסות על הפחד הזה באמצעות שליטה, ביקורת ואפילו כעס. התוקף הוא זה שתמיד מאשים, מבקר או מנסה לשלוט. הוא מונע מהפחד שהדברים לא ילכו כפי שהוא רוצה, ולכן הוא מתעקש להחזיק בכל השליטה והכוח.
הכאב העמוק של התוקף הוא הפחד להישאר לבד, לא אהוב/ה, או פשוט לא מספיק. זו התשוקה שבן/בת הזוג יראו אותו/ה, יקשיבו, ויבינו – אבל בצורה שבה הוא/היא מבקש/ת.
3. המושיע: "אני אדאג לזה בשבילך"
המושיע הוא זה שתמיד נכנס לפעולה – מתערב, פותר, ומנסה להקל על הכאב של האחר. הוא רוצה להיות זה שיציל, זה שיביא את הפתרון. אולי זה מגיע ממקום של חמלה, אבל בפועל, המושיע יכול למצוא את עצמו/ה מותש/ת, מתוסכל/ת, ולא מובן/ה.
בזוגיות, המושיי מרגיש/ה שהערך שלו/ה נמדד לפי כמה הוא/היא עוזר/ת, נותן/ת, מתמסר/ת. הכאב האמיתי שלו/ה הוא התחושה שאם לא יציל/ה, אולי הוא/היא לא מספיק טוב/ה, לא ראוי/ה לאהבה.
איך "משולש הדרמה" מתגנב אל תוך הזוגיות שלנו?
דמיינו את זה לרגע:
אתן/ם מגיעות/ים הביתה אחרי יום ארוך בעבודה, ואתן/ם רק רוצות/ים חיבוק.
במקום זאת, בן/בת הזוג שלך עסוקים/ות במשהו אחר.
משהו בתוכך מתכווץ, את/ה מרגיש/ה שהנה שוב את/ה נזנחת/ים – ושוב נכנס/ת לתפקיד הקורבן.
בשנייה הזו, ייתכן שתתחיל/י להאשים ("למה את/ה תמיד כזה/י?") ובן/בת הזוג שלך, בתגובה, ייכנס לתפקיד התוקף או הקורבן שלו/ה.
זו הדינמיקה שמתחילה להחמיר את הפערים, ומונעת מאיתנו לחוות את הקשר שאנחנו באמת משתוקקות/ים אליו.
איך תוכלו לפרוץ את "משולש הדרמה" וליצור זוגיות שמבוססת על חיבור ואהבה?
1. הכרה בתפקידים שלנו:
שאלו את עצמכן/ם בכנות:
איזה תפקיד אני נוטל/ת על עצמי ברגעי קונפליקט?
מה זה גורם לי להרגיש?
האם זה באמת עוזר לי להרגיש נראות/ים, מוערכות/ים, נאהבות/ים?
2. לקיחת אחריות על הרגשות שלנו:
להיות פגיע/ה זה אחד הדברים הכי אמיצים שאת/ה יכול/ה לעשות בזוגיות.
במקום להאשים, עצרי/ה לרגע ותגידי/ה:
"אני מרגיש/ה לא מספיק/ה כרגע,"
או
"אני מפחד/ת שלא רואים אותי."
3. אימוץ תקשורת פתוחה וכנה:
התחילו לדבר על הרגשות הפנימיים האמיתיים שלכן/ם.
שתפו את בן/בת הזוג ברגעי החולשה, בפחדים, ובתקוות.
זהו המקום שבו מתרחשת הריפוי – ברגע שבו אנחנו מעזות/ים להראות את עצמנו באמת.
4. הצבת גבולות בריאים ואמפתיה:
כשאנחנו לומדות/ים להציב גבולות שמכילים אותנו ואת בן/בת הזוג שלנו, אנחנו מייצרות/ים מרחב שבו אפשר לנשום.
זה המקום שבו אנחנו לא חייבות/ים לתקן, לשלוט או להציל – אלא פשוט להיות.
קבלו תרגול זוגי קל ליישום בבית: איך להתחיל לנפץ את משולש הדרמה בזוגיות שלך
כתבו יחד:
שבו יחד, וכל אחד מכם יכתוב על דף את התפקיד שהוא נוטה לאמץ במשולש הדרמה. זהו רגע של כנות – אין מקום להאשים, רק לשתף.
שאלו את עצמכם שאלות מעמיקות:
איך התפקיד הזה משרת אותי?
מתי בפעם האחרונה מצאתי את עצמי משחק/ת אותו?
איך הייתי רוצה לפעול אחרת בפעם הבאה?
תרגלו תקשורת כנה:
בשבוע הקרוב, בכל פעם שאתם מרגישים שאתם נופלים לתפקיד, עצרו לשנייה ושאלו: "מה באמת אני מרגיש/ה?"
שתפו את המחשבות שלכם בצורה כנה ואמיתית.
המסע מהדרמה אל ההרמוניה
"משולש הדרמה" הוא לא רק דפוס – הוא תוצאה של הכמיהה העמוקה שלנו להיות נראות/ים, מוערכות/ים, ואהובות/ים. כשאנחנו לומדות/ים לזהות את הדפוסים האלה ולצאת מהם, אנחנו משחררות/ים את עצמנו ממעגל הקונפליקט, ומאפשרות/ים לעצמנו לגעת בלב של בן/בת הזוג ממקום של אמת, תעוזה ופגיעות.
אם אתן/ם מוכנות/ים להפסיק את הדרמה וליצור קשר חדש עם עצמכן/ם ועם בן/בת הזוג שלכן/ם, אני כאן כדי ללוות אתכן/ם במסע הזה.
לקביעת פגישת ייעוץ ראשונה וליצירת קשר משמעותי יותר – צרו איתי קשר כאן.
סיון אבני מטפלת זוגית. להתקרב מחדש, לתמוך באהבה, לחזק את הקשר.
Comments