מתי את פירגנת לעצמך לאחרונה?, מה זה "לפרגן" ולמה כל כך קשה לנו לפרגן לעצמנו?
מאמר זה ייתן מענה על שאלות אלה ולאחר מכן אציע לך תרגיל קצר להתפתחות אישית - כלי פשוט ויעיל שיעזור לך לפתח את יכולת הפירגון העצמי באופן בריא ומיטבי עבורך.
מקורם של הפועל "פרגן" ושם הפעולה "פרגון" מגיע מיידיש – במילה פארגינען .
הפירגון כמושג מתאר פעולה חיובית של אהדה, עידוד ותמיכה באדם שנועדה לחזק את הרגשתו הטובה. צורת הפועל של המילה, "לפרגן", מתארת פעולה, שמטרתה לגרום למישהו להרגיש טוב ולחזק אותו ללא מניעים נסתרים והעדר שליליות.
מטרת הפירגון להפגין נדיבות, אמפתיה חיבה ושמחה אמיתית כלפי האדם, לרוב בגין משהו שעשה או קרה לו או עתיד לקרות. ב"מילון הצירופים" (רוביק רוזנטל) יש התייחסות לפירגון עצמי:
"פירגן לעצמו. יזם עבור עצמו אירוע מהנה, רכישה נחשקת או בילוי ... השימוש הוא בדרך כלל בהוראת תמיכה או עידוד של הזולת"
[מצוטט מתוך: ויקיפדיה].
התשובה לשאלה למה קשה לנו לפרגן לעצמנו (ולאחרים) נעוצה בחוויות הילדות שלנו בבית הורינו. האישה הבוגרת שצמחת להיות היא תולדה של חוויות הילדות, הסיפור והרקע המשפחתי ממנו באת. הילדה הקטנה ששוכנת בתוך כל אחת מאיתנו, משמרת דפוסי התנהגות ראשוניים אותם ספגנו כאמת מוחלטת אחת ויחידה.
מכאן נדרשת בעצם הסתכלות אישית פנימה ובדיקה:
לאיזה דפוס של פירגון או אי-פירגון נחשפתי בבית ילדותי?
האם המושג פירגון נתפש באור חיובי או שלילי?,
איך הוריי פירגנו לעצמם? איך פירגנו זה לזו?,
האם הם פירגנו לי? איך זה הרגיש לי כשפירגנו לי? וכשרציתי שיפרגנו ולא כך קרה?
אחרי בירור העבר, נעבור להתבוננות בזמן הווה:
איך אני מתייחסת היום לפירגון?
כשמפרגנים לי- איך זה מרגיש לי בגוף?
איזו תחושה עולה בי?
כשאני מפרגנת לעצמי – איך זה מרגיש לי בגוף? איזו תחושה עולה בי?
האם קל לי יותר לפרגן לאחרים או לעצמי?
האם קל לי יותר לפרגן לאנשים זרים או לקרוביי?
האם אני מפרגנת לילדיי?
מסתבר שזו התבוננות מאתגרת על נושא שלכאורה נתפש בעיני החברה כלא ממש חשוב. אז זהו, שזה מאוד מאוד חשוב! שאלת הפירגון היא שכבה של ההערכה העצמית שלנו. כשמפרגנים לי- אני חשה שרואים אותי, שמבינים את הצרכים שלי, שאני חשובה לאחרים. וכשאני מפרגנת לעצמי? – עד כמה אני מודעת לצרכים שלי ופועלת לספק אותם? המסקנה המתבקשת היא שהפירגון הוא צורך.
פירמידת הצרכים של מאסלו
אברהם מאסלו, [1908-1970] מאבות הפסיכולוגיה ההומניסטית, פיתח את תאוריית הצרכים הקרויה על שמו 'מדרג מאסלו' או- 'פירמידת הצרכים'. התאוריה שלו מניחה כי קיימים צרכים אוניברסליים המשותפים לכל בני האדם ומניעים אותם.
קיימת היררכיה של צרכים, שמאורגנים על-פי סדר חשיבות, מאסלו חילק אותם לחמש רמות.
צרכים פיזיולוגיים בסיסיים.
ביטחון בקיום הפיזי.
שייכות זהות ואהבה.
כבוד והערכה.
מימוש עצמי.
סיפוק שתי הרמות הבסיסיות, הראשוניות, מוגדרות כ'מניעי חסך'; מניעים הפועלים כדי למלא חסך מסוים בדברים שחיוניים לקיומו הפיסי והפסיכולוגי של האדם. לדוגמה: מזון, ביטחון ואהבה - מטרתם להפחית את המתח בשל החסך והבאה לרגיעה.
התוצאה היא הופעת 'מניעי הגדילה', שמיוחסים לשלושת השלבים הגבוהים יותר בסיפוק מידרג הצרכים האנושי. מניעי הגדילה נשענים על מילוי וסיפוק כל צרכי הבסיס והם הם שמספקים לאדם את התוכן בחייו; חיברות, קירבה מינית, הערכה עצמית, ביטחון עצמי, כבוד עצמי וכיבוד על ידי אחרים, מימוש עצמי, יצירתיות, מוסריות, ספונטניות וכיוצ"ב.
הפירגון, משתלב היטב במדרג הצרכים של מאסלו במסגרת מניעי הגדילה. הוא קשור לפיתוח ההערכה העצמית והוא בסיס לרמה הגבוהה ביותר של מדרג הצרכים = המימוש העצמי.
מאסלו טוען שמרבית האנשים אינם משיגים בחייהם את סיפוק כל צרכי המידרג:
"העלייה לדרג העליון של הפירמידה כמעט ולא ניתנת להשגה ואכן המציאות מראה שמעט מאוד אנשים יכולים להגיד על עצמם כי הם הגיעו למימוש עצמי בחייהם. אפשרות זו קיימת אך הסיכוי להגיע אליה הוא קטן".
מה ניתן לעשות?
אם את מבינה שהדרך להשגת המימוש העצמי עוברת בדרך של פירגון לעצמי ולזולתי, כבר עשית צעד בכיוון.
מכאן נשאלות השאלות;
איך מפרגנים?
האם יש מרשם לפירגון?
אז זהו, שלא ממש...
מספיק שתפנימי שאין באמת "מושלם"; יש דרך, יש מאמץ, ואותם כדאי להאיר ולראות ולעצור רגע להכיר בהם, להוקיר אותם, להתייחס אליהם במילים, במחוות, בפעולות.
מילה טובה לא עולה כסף אבל יש לה השפעה מעמיקה ומעצימה.
תרגיל התפתחות אישית לפיתוח יכולת הפירגון העצמית:
שלב א'
כשאת מביטה בבבואתך במראה, מה את רואה? איזו דמות ניבטת אלייך?
מה את יכולה לומר לדמות שבראי?
איך את יכולה לפרגן לה?
נסי את זה, התבונני במראה היטב ואימרי בקול אל הדמות המשתקפת משפט מפרגן.
עיצמי עיניים והתרכזי לרגע, איך זה מרגיש לך בגוף?
הנה כבר מתחילה תנועה, הדפוס מתחיל להשתנות.
התמידי בתרגיל מידי יום במשך שבועיים. אני ממליצה לפתוח איתו את הבוקר.
שלב ב' [אחרי שבועיים שביצעת את שלב א']
תירגול פירגון לאחר- לבן הזוג, לילד, לחברה קרובה.
כאן חשוב לשים לב:
אל תצפי לתגובה מיידית, זכרי - את יוצרת את הספירלה, זה לוקח זמן והאדוות מתחילות להתרחב, דינמיקת הספירלה החיובית מתפשטת סביבך והופכת יותר ויותר לחלק ממך ומהקרובים לך.
אחרית דבר
אם את מנסה את התרגיל - ממש אשמח שתכתבי לי איך את מרגישה לאורך התהליך ואם יש משהו שאני יכולה לסייע לך בו, אשמח.
סיון אבני - יועצת זוגית ומשפחתית. פוגשת זוגות שהקשר שלהם מלא בויכוחים ומריבות, בעיות אמון ותחושות תקיעות ופספוס ועוזרת להם לשפר את איכות הקשר שלהם ואת איכות החיים שלהם באמצעות טיפול זוגי מבוסס קונסטלציה משפחתית ומובחנות.
הקליניקה שלי נמצאת בקריית טבעון ופעילה בשעות הבוקר. צרו קשר לתיאום מפגש.
Comments