למה הימנעות ממריבות פוגעת בזוגיות שלכם ואיך ללמוד לריב נכון כדי לחזק את הקשר

מערכות יחסים בריאות אינן מוגדרות על פי היעדר המריבות, אלא על פי היכולת לקיים מריבות שמובילות לפיוס, לצמיחה ולהתקרבות מחודשת.

לעיתים קרובות כל כך, זוגות מנסים לשמור על יציבות ולמנוע עימותים מתוך רצון להימנע מהמתח ואי-הנוחות שהן מביאות. אבל בואו נסתכל על האמת הכואבת: הימנעות ממריבות לא מונעת קונפליקטים – היא פשוט מטאטאה אותם מתחת לשטיח, שם הם ממשיכים לבעבע ולהתעצם.

מה באמת קורה כשיש הימנעות ממריבות?

כשאנחנו נמנעים ממריבות, אנחנו למעשה מתחילים לנהל "פנקסנות רגשית". כל תחושת עלבון או פגיעה שלא זוכה להישמע, כל ויתור על הרצון לדבר את הכאב שלנו, מתווספים לרשימה סודית של פגיעות ותחושות טינה.

זה מתחיל בטפטוף – אולי הערה שלא נענית, כעס שלא מדברים עליו, התנהגות שלא מטופלת – אבל בסופו של דבר כל הטינות האלה מצטברות לכדי חומה שמפרידה בינינו. הקשר, שהיה פעם שותפות קרובה, הופך להיות מרחק מלא אי הבנות, פחדים, וכעסים בלתי מדוברים.

הכוח של ריב נכון בזוגיות

זה עשוי להישמע מנוגד לאינטואיציה, אבל העימות הוא לא אויב הזוגיות – הוא דווקא הגשר שמוביל להחלמה ולקרבה מחודשת. זוגות שמבינים כיצד לריב נכון בזוגיות מגלים שהעימות יכול להפוך להיות רגע של אמת, שבו אנחנו מבקשים לגעת בכאב ולחשוף אותו, כדי לרפא ולהתחבר מחדש.

עימותים מאפשרים לנו להעלות על פני השטח את מה שכואב, מה שמפחיד, את מה שמבקש תשומת לב. כשאנו לומדים להקשיב, לשקף את מה שבן/בת הזוג שלנו חווים ולהעניק אמפתיה, אנחנו מייצרים מרחב שבו גם המריבה הקשה ביותר יכולה להפוך להזדמנות לריפוי.

סיפור מהקליניקה שלי – עימות שהוא גשר לחיבור

אני זוכרת זוג שהגיע אלי לאחר שמריבה קטנה על כיבוי האורות בלילה הפכה לקטטה גדולה שהסתיימה בטריקת דלת ובבכי של שניהם. מה שהתחיל כוויכוח על דבר יומיומי לכאורה התגלה כתסכול עמוק יותר: היא הרגישה שהוא לא מתחשב, שהוא לא רואה את המאמץ שלה לנהל את סדר היום המשפחתי, והוא, מנגד, הרגיש שהיא מנהלת אותו, כמו שאמא שלו ניהלה את אביו, כמו שהרגיש כל חייו שלא מאפשרים לו מקום להיות מי שהוא.

באותו רגע, כששניהם יכלו לראות מה באמת מסתתר מתחת לכעס, הם לא רק הבינו אחד את השנייה – הם פגשו את הפצעים הישנים שמנהלים אותם. עימות כזה, כואב ככל שיהיה, הפך לרגע של חיבור ואינטימיות עמוקה.

למה הימנעות ממריבות פוגעת בחיזוק הקשר הזוגי?

הרשו לי לשתף עוד כמה דוגמאות מהחיים האמיתיים, שמבהירות עד כמה הימנעות ממריבות פוגעת בנו. אולי יצא לכם לשמוע את אחד מכם אומר:

• "די, נמאס לי לריב על אותם הדברים שוב ושוב!"

• "אני מרגיש/ה כל כך לבד בזוגיות הזאת."

• "נמאס לי להרגיש שאני לא מספיק/ה עבורך."

• "נמאס לי מכל הביקורת והטענות."

הרגעים האלה הם לא רק משפטים חולפים או רגשות זמניים. הם זעקות אמת שמגיעות מתוך כמיהה עמוקה להיות מובנים, להרגיש בטוחים, שהלב שלנו ירגיש שוב את החיבור שהיה שם פעם.

הימנעות ממריבות אולי נראית כמו דרך לשמור על השקט, אבל היא בעצם משאירה את כל הרגשות הכואבים בבקבוק סגור – עד שהוא מתפוצץ. כשהכאב נשאר בלתי מבוטא, הוא מתחיל לחלחל לתוך מערכות היחסים שלנו, יוצר ריחוק, ומונע מאיתנו לחזק את הקשר הזוגי.

מאחורי הכעסים – מה מסתתר?

מתחת לכעס ולתסכול, מאחורי כל טריקת דלת או שתיקה רועמת, מסתתרת כמיהה עמוקה לקרבה. הגעגוע הזה לרגעים בהם הרגשתם קרובים באמת. הרגעים בהם הבטתם אחד לשנייה בעיניים וראיתם את כל העולם דרך המבט המשותף. לרוב, הכעס מבקש שנעצור ונשאל: למה אני מתגעגע/ת? מה אני מחפש/ת אצלך ולא מצליח/ה למצוא?

אולי זה הרגע להיזכר באהבה שהייתה שם פעם, בסיבה שבגללה בחרתם זה בזו. היכולת להיזכר ולהתגעגע יכולה לעזור לנו לזכור שאנחנו לא רק בני זוג שרבים על כלים או מטלות, אלא אנשים שמבקשים להרגיש חיים, אהובים ומחוברים זה לזה.

המרחק והתשוקה – איך הם קשורים לעימות?

כמו שהקצוות של מטוטלת נעים קדימה ואחורה, כך גם במערכות היחסים שלנו. הרצון שלנו בתשוקה ובקרבה הוא בעצם הרצון להרגיש מחדש את המרחק – את ההתרגשות, את המסתורין. לפעמים דווקא העימותים, המריבות, הם הדרך שלנו לבדוק: "האם את/ה עדיין שם? האם אכפת לך ממני?"

הריחוק שנוצר כשאנחנו נוגעים בפצע הוא הריחוק שמזכיר לנו כמה אנחנו מתגעגעים. עימות שנעשה מתוך כוונה להתחבר מחדש, יכול להחזיר אותנו לתחושת החיוניות הזו, לתשוקה הזו שהרגשנו כשהכרנו אחד את השני לראשונה.

איך מתחילים לריב נכון?

במקום להרים את הקול ולומר "את/ה תמיד..." או "נמאס לי ש...", נסו להתחיל את השיחה ב-"אני מרגיש/ה..." או "אני צריך/ה...". זו דרך שמאפשרת לבטא את הכאב האישי ולא להטיל אשמה על הצד השני. זו הדרך להתחיל שיחה שתוביל לפיוס ולא לריחוק.

האם אתם זקוקים לעזרה בחיבור מחדש?

אם אתם מרגישים שהשיח ביניכם הפך לרווי מתחים, שאתם נמנעים מלהתעמת מתוך פחד מהפגיעה – אני כאן כדי לעזור לכם למצוא את הדרך להתקרב זה לזו מחדש.

במהלך הטיפול, נחקור את ההשפעות של משפחות המוצא שלכם על האופן שבו אתם מנהלים את הקונפליקטים שלכם כיום. נלמד איך לתקשר בצורה שמאפשרת ריפוי ולא פצע, איך לעבד יחד טראומות, ואפילו איך לדבר בפתיחות על נושאים שעד עכשיו התקשיתם לגעת בהם – כולל חיי המין שלכם, שהרבה פעמים נזנחים בתוך כל הכאוס היום-יומי.

מה תלמדו בתהליך?

• איך להבין את עצמכם טוב יותר כיחידים, כזוג וכמשפחה.

• איך לנהל את המריבות כך שהן יובילו לצמיחה ולא לריחוק.

• איך לטפל בטראומות ישנות שמשפיעות על ההווה שלכם.

• איך ליצור תקשורת אינטימית, חמה ומחברת.

לסיכום

מריבות הן חלק בלתי נפרד מכל מערכת יחסים. השאלה היא לא האם תריבו, אלא איך תריבו. האם תהפכו את המריבה לכלי שמפריד ביניכם, או שתאפשרו לה להפוך לגשר שמוביל להתקרבות, לריפוי ולתחושת שייכות עמוקה יותר?

אני מזמינה אתכם למסע המשותף הזה.

קחו רגע אחד ושאלו את עצמכם:

• מהי המריבה האחרונה שלכם ומה היא באמת ניסתה לספר לכם?

• מה הייתם רוצים להגיד היום ולא העזתם לומר?

---

סיון אבני - טיפול זוגי משלב קונסטלציה משפחתית ומובחנות. להתקרב מחדש, לתמוך באהבה, לחזק את הקשר.

#זוגיותבריאה #ניהולקונפליקטים #מערכתיחסים #פיוס #קונסטלציהמשפחתית #טיפולזוגי #מריבותבזוגיות