קונפליקטים הם חלק בלתי נפרד מההיסטוריה האנושית ומהמציאות היומיומית שלנו. פעמים רבות אנו מוצאים את עצמנו מתמודדים עם מאבקים פנימיים וחיצוניים שנראים בלתי נמנעים. הפעם, בחרתי להביא בבלוג שלי את הטקסט של ברט הלינגר, שעוסק בגורמים והתהליכים שמאחורי קונפליקטים גדולים, את הרצון האנושי להחריב ואת השפעתו של הצדק המדומה על המשך הסכסוך. הלינגר מזמין אותנו לחשוב על שאלות מהותיות ולבחון את ההתנהגויות והתגובות שלנו במצבי קונפליקט. מצאתי במאמר זה הדהוד למציאות הקשה והמורכבת שבה אנו חיים בשנתיים האחרונות. דרך ההבנה של הלינגר, נוכל לראות בבירור את התהליכים ההרסניים שמתרחשים כיום במדינה שלנו, את השימוש בצדק מדומה להצדקת פעולות פוליטיות הרסניות, ואת הצורך הדחוף לשמור על הדמוקרטיה. אני מזמינה אותך להעמיק במאמר ולהרהר בשאלות המהותיות שהוא מעלה. הנה נצא לדרך...
ברט הלינגר - קונפליקטים גדולים
הרצון להחריב
כל קונפליקט גדול רוצה לסלק משהו מהדרך. בסופו של דבר, הוא שואף להחריב אותו. מאחורי קונפליקטים אלו פועל הרצון להחריב. אילו אנרגיות או פחדים מזינים את הרצון להחריב? מה שמזין את הרצון להחריב הוא בעיקר הרצון לשרוד. כאשר חיינו מאוימים, אנו מגיבים בבריחה או במאבק. בריחה משמעותה בריחה מחיסול על ידי אחרים, ומאבק משמעותו ניסיון לקטול ולהשמיד את האחרים או לגרום להם לברוח. השמדה, לפי ההגדרה, היא הכחדה מוחלטת של משהו או מישהו. ככלל, המטרה היא לא רק להרוג אחרים; אלא גם, בכל דרך אפשרית, לנשל את אותם אחרים וליטול את מה ששייך להם – פיזית או רוחנית: רכושם, בתיהם, אדמתם, כישוריהם, תרבותם, כל מכלול חייהם.
כן, זה גם בשירות ההישרדות, להרוג ולקחת את מה ששייך לאחרים. נראה שאנחנו דוחים קניבליזם; זו קליפה דקה. כי יש מצבים רבים שבהם בני אדם שומרים על הישרדותם על חשבון אחרים, אפילו על חשבון חייהם. לעיתים קרובות, ספיגת מה שהרגע קטלנו היא הכרחית להישרדות שלנו. אנו עשויים לקבל את מזוננו ממה שהטבע נותן לנו, כמו פירות ואגוזים, אך עבור בשר, דגים ואפילו ירקות עלינו להרוג לפני שנוכל לקחתם.
האם כל קונפליקטי חיים ומוות אינם אנושיים? כאשר אנו במצב של מצוקה גדולה, איננו יכולים לברוח מהם. קונפליקטים בקנה מידה גדול משרתים רק את ההישרדות מצד אחד; מצד שני הם מסכנים את ההישרדות. לכן, בני האדם תמיד חיפשו דרכים לפתור קונפליקטים בדרכי שלום, כמו יצירת קשרים, קביעת גבולות ברורים וכינון בריתות בין קבוצות קטנות יותר, באמצעות חוקים משותפים ומנהיגות. קונפליקטים קטלניים נשמרים בגבולות על ידי מערכת משפט. בפרט, המונופול של השליט על השימוש בכוח הוא יעיל במידה מסוימת בהפסקת קונפליקט אלים ובכפיית פתרון בין פרטים ותתי-קבוצות.
סדר משפטי זה הוא חיצוני. במידה מסוימת הוא מסתמך על הסכמה, אך במידה רבה הוא מסתמך על פחד מעונש, כולל עונש מוות והוצאה מהקהילה. סדר משפטי זה מבוסס על כוח, שמקורו בשליט חיצוני. ברגע שהוא מכונן, הוא נשמר בכוח. לכן, סוג זה של אכיפה עשוי לצמצם קונפליקטים, אך הוא גם מסתמך על קונפליקט ומאבק בו זמנית. כמובן, סוג זה של קונפליקט הוא בדרך כלל בעל אופי מסודר, וכך הוא עדיין משרת את הישרדות הקבוצה כולה וחבריה.
המערכת המשפטית בדרך כלל מציבה גבולות למגמות ההרסניות אצל פרטים ומגינה על פרטים וקבוצות מהתפרצויות של הרסנות. כאשר גבולות אלו נשברים, כמו במלחמות, או כאשר המערכת המשפטית קורסת, כמו במהפכה, ההרסנות המקורית מתפרצת שוב עם השלכות מחרידות.
העברת הרצון להרס
בתוך מערכת משפטית שמגינה על הפרטים מהרסנותם שלהם ושל אחרים, אנו עדיין יכולים לראות קבוצות שחיות את נטיות ההרס שלהן דרך העתקה לרמות אחרות. אנו רואים הרסנות בפעולה בעימותים פוליטיים, אך גם בהרבה ויכוחים מדעיים ואידיאולוגיים.
אנו יכולים לראות הרסנות בפעולה בכל מקום שבו ננטשת הרמה האובייקטיבית. במקום לחפש יחד את הפתרון הטוב ביותר ולבחון נושאים באופן אובייקטיבי, חברי הצד השני או בית הספר למחשבה מותקפים במילים של עלבון, השמצה, הוצאת דיבה. תוקפנות המתפרצת כך לפעמים איננה שונה מדי מהרסנות פיזית. לשניהם יש את אותו בסיס רגשי וכוונה להשמיד את האחר, לפחות מוסרית, על ידי הכרזת האחר כאויב קבוצתם, עם כל ההשלכות הנובעות מכך. האם פרטים יכולים להגן על עצמם מפני זה? הם חשופים לקונפליקט זה, אפילו מבלי להשתתף בו כלל. אבל גם אז פרטים כאלה עצמם בסכנת תגובה לתוקפנות כזו עם הרסנותם שלהם, שאולי יהיה להם קשה מאוד לרסן.
צדק
עימותים כאלה שואבים את האנרגיה שלהם מהרצון לשרוד, אך גם מצורך המשותף לכל בני האדם, הצורך באיזון בין נתינה ולקיחה ובין רווח להפסד. אנו מכירים צורך זה גם בשם צדק. רק כאשר האיזון משוחזר, אנו נרגעים. לכן, צדק הוא אחד המוצרים החשובים ביותר עבור כולנו. יחד עם זאת, כמו שהוזכר קודם, רעיון הצדק המוחלט אינו קיים; בסופו של דבר, מישהו משלם.
הצדק יקר ערך רק במסגרת מוגבלת, כאשר אנו מחפשים את האיזון בצורה טובה. הצורך בצדק יש לו השלכות שונות לחלוטין כאשר אנו מנסים להשיג איזון לאחר נזק והפסד.
אתן לך דוגמה. כאשר אנשים פגעו בנו, אנו חושבים על נקמה. משמעות הדבר היא שאנו רוצים כעת לפגוע בהם בחזרה כדי לפצות על הכאב שלנו. בדרך אחת זה נובע מהצורך שלנו באיזון – וזה יהיה הצורך בצדק כאן, אך יחד עם זאת הופעל הרצון שלנו לשרוד ולהשמיד. אנו רוצים להימנע מלהיפגע שוב על ידי אחרים. לכן, כאשר אנו נוקמים, אנו בסכנה לגלוש לנקמה מוחלטת. אנו עשויים ללכת הרבה מעבר לצורך באיזון וצדק ולגרום לאחרים יותר נזק וסבל ממה שקיבלנו מהם. ועכשיו האחרים שוקלים דרכים להשיג צדק ונקמה וכך המחזור ממשיך. אין סוף לקונפליקט בינינו.
כאן הנקמה מתרחשת תחת העמדת הפנים של השגת צדק. בשם ובאמצעות הגנת הצדק, ההרסנות ממשיכה.
ברט הלינגר
המאמר פורסם במגזין "The Knowing Field", גיליון 39, ינואר 2022, עמ' 7-9. לקוח מתוך הספר 'Rising in Love' מאת ברט הלינגר, שפורסם בשנת 2008 על ידי Hellinger Publications.
הקשר הישראלי
כשהתעמקתי בטקסט של הלינגר, לא יכולתי שלא לחשוב על המצב הפוליטי והחברתי המורכב בישראל בשנתיים האחרונות. אני רואה את הקונפליקטים המובנים בתוך החברה שלנו, וכיצד הם משתקפים בצורה מבהילה בתיאוריו של הלינגר.
הלינגר מדבר על הרצון להשמיד כמנוע מרכזי בקונפליקטים גדולים. בהקשר הישראלי, ניתן לראות כיצד הפחד והאיום מהאחר, בין אם הוא פנימי או חיצוני, מובילים לתגובות קיצוניות. הממשלה הנוכחית, מתוך רצון לשרוד פוליטית, מאיימת על מוסדות דמוקרטיים ומנסה לנשל את מערכת המשפט מכוחה ועצמאותה. ההתקפות הבלתי פוסקות על היועמ"שית, בית המשפט העליון והמערכת המשפטית בכלל, הן דוגמאות חיות לכך.
הלינגר מדבר גם על הצדק המדומה, אשר בשמו נעשים מעשים הרסניים. בישראל שלנו היום, הממשלה משתמשת בטיעונים של צדק כדי להצדיק את פעולותיה. אלא שהמעשים (או האי-מעשים) לא נובעים מצורך אמיתי בצדק, אלא מרצון להמשיך שלוט ולהמשיך להחזיק בכוח. הרטוריקה של "שוויון" ו"צדק" משמשת כמסווה להפיכה המשפטית, שבפועל שואפת להחליש את מערכת המשפט ולמנוע כל ביקורת על הממשלה הגרועה הזו.
בהתבוננות רחבה יותר, הלינגר מזכיר לנו שהקונפליקטים הפנימיים והחיצוניים הם חלק בלתי נפרד מהמציאות האנושית. אך דווקא מתוך ההבנה הזו, אנחנו חייבים לשאוף למערכת יחסים מאוזנת ובריאה יותר עם עצמנו ועם הסובבים אותנו.
המסקנה היא שזו המשמרת האזרחית של כולנו. עלינו להמשיך להיאבק על שמירת הדמוקרטיה, על חופש הביטוי ועל שלטון החוק ובאותה נחישות לדרוש מהממשלה לעשות ה-כ-ל כדי לשחרר ולהשיב במיידי את כל החטופות והחטופים החיים והמתים גם אם זה אומר סיום המלחמה מחר על הבוקר. וכן, גם לראות את ממשלת נתניהו מוחלפת בממשלה שתקדם צדק אמיתי ושוויון לכלל האזרחיות והאזרחים, כן, זה כולל שוויון אמיתי בנטל...
לסיום סיומת... זו תקופה מאתגרת ומלאת קונפליקטים, אך אם נלמד מהתובנות של הלינגר, נוכל לנסות למצוא דרכים ליצור חברה מאוזנת ובריאה יותר, חברה שבה יש מקום לצדק אמיתי, ולא לצדק מדומה שמשמש כלי להרס. אני מקווה שהשיח הציבורי ימשיך להתפתח לכיוון של הבנה ושיתוף פעולה, ושנוכל לבנות יחד עתיד טוב יותר לכולנו. עלינו להיות חזקים ומאוחדים במאבק על הערכים הישראליים הציוניים שלנו ועל שמירת הדמוקרטיה הישראלית זה עבורי ה"ביחד ננצח" הראוי.
סיון אבני מציעה טיפול זוגי מבוסס על קונסטלציה משפחתית ומובחנות, זמין בקרית טבעון וגם אונליין.
#קונפליקטיםגדולים #רצוןלהחריב #צדקמדומה #מערכתמשפט #הישרדות #ברטהלינגר #קונסטלציהמשפחתית #טיפולזוגי #סיוןאבני #נקמהוצדק #פילוסופיה #פסיכולוגיה #מערכותיחסים #ניהולקונפליקטים #טיפולמשפחתי #טיפולברשת #מודעותעצמית #התפתחותאישית #טראומה #יחדננצח
Comments