נפש המשפחה: מסע אל תוך הריפוי המערכתי - ראיון עם ברט הלינגר , 1999.

המאמר הזה מבוסס על ראיון מקורי שערך הומברטו דל פוזו עם ברט הלינגר, שפורסם בספטמבר 1999 באתר innerartsinstitute.com. הגרסה שלפניכן/ם היא עיבוד ועריכה אישית שלי — מתוך מטרה להביא את התובנות הנוגעות ללב האלה בשפה נגישה, מרגשת ומרפאת.

מה אם הכאב שאנחנו נושאות/ים לא התחיל איתנו?מה אם חלק מהסיפורים שמעצבבים את חיינו נכתבו הרבה לפני שנולדנו?

בקליניקה שלי אני פוגשת נשים וגברים שחווים כמיהה פנימית עמוקה – עצב שאין לו שם, קונפליקט זוגי שחוזר שוב ושוב, או תסמין גופני שאין לו הסבר רפואי ברור. הם ניסו לדבר על זה, להבין את זה, אפילו להתעלות מעל זה – אבל משהו שם עדיין כואב.

כאן נכנסת עבודת הקונסטלציה המשפחתית – לא רק כשיטה, אלא כמעט כמהפכה שקטה.

ברט הלינגר - מהי "נפש המשפחה"?

ברט הלינגר, יוצר השיטה, זיהה דבר מה רדיקלי: משפחות מונחות על ידי ישות משותפת – תודעה קולקטיבית או "נפש משפחתית". מעין שדה בלתי נראה שמחבר את בני המשפחה – חיים ומתים – גם מעבר לדורות.

כשהמערכת מדירה מישהו – בין אם זה תינוק שנולד מת, אבא שלא הוזכר, או אישה שנשכחה – היא שואפת לאיזון מחודש. והאיזון הזה קורה לעיתים קרובות דרך סבל של הדור הבא.

דמיינו בן שחי בלי לדעת שהוא שָׁבוי בגורל של דוד שלא דובר עליו. או בת שמפתחת אקזמה משום שהיא נושאת כאב של אם חורגת שלא קיבלה מקום.

ברגע שמקשיבים – הריפוי מתחיל

בפגישות של קונסטלציה משפחתית, אנחנו נותנים לדינמיקות הסמויות האלה מקום לעלות. מנחים/ות בוחרות נציגים אינטואיטיביים לבני המשפחה, וממקמות אותם בחלל.

ואז, בלי מילים, מתרחש קסם: רגשות עולים, קשרים נחשפים, ואמת ישנה מקבלת סוף-סוף קול.

העיקרון המרפא: שייכות

לכל אדם במשפחה יש זכות בסיסית להשתייך. כשמישהו נזרק מהמעגל, המערכת מבקשת להחזיר אותו. בדרך כלל, מי שנבחר לשאת את ההדרה הזו הוא החלש ביותר: הילדה הקטנה, הילד הרגיש, מי שלא מסוגלים לומר לא.

אבל הריפוי קורה כשמשיבים את הנשכחים: כשאומרים לאישה הראשונה “את באת קודם”, כשזוכרים את הילד שמת, כשמכירים בכאב של סבא במקום להסתיר אותו.

מחלות, אובדן ואהבה שממשיכה להדהד

תסמינים כמו מיגרנות, עייפות כרונית או כאב לב – לא תמיד מתחילים מהגוף. לפעמים הם מכתבי אהבה לדורות שקדמו לנו:“אני אקח את זה עליי. אני אלך בעקבותייך.”

בקליניקה ראיתי אקזמה שנעלמה אחרי פיוס בין שתי נשים. ראיתי מחשבות אובדניות שנסוגו כשילד הפסיק לנסות “להציל” אח שמת. ראיתי את החדר משתנה כשגבר פונה אל נציגת גרושתו ואומר: “אני מכבד אותך.”

זה לא קסם. זה טקס של השבת איזון. כי גם כשאהבה מסתבכת בטראומה – היא עדיין מבקשת להיראות.

ומה עם להט"בים?

במערכות שבהן נפטרה בת ונשארו רק בנים, ייתכן שאחד מהם ירגיש דחף לא מודע למלא תפקיד נשי. זה לא “יוצר” נטייה מינית, אבל הוא חושף איך הזהות מושפעת מהמערכת המשפחתית.

המטופלות/ים הלהט"ביות/ים שמגיעות אליי לא מבקשות להשתנות – אלא להשתחרר מתפקודים שלא בחרו. לגלות מי הן/ם באמת, מתחת לסיפור שהוטל עליהן/ם.

והתמכרות?

התמכרות, במובנים רבים, היא קריאה לשייכות. ילד עשוי להשתמש בסמים כדי למרוד באמא ששונאת את אבא. או כדי להרגיש קרוב לאבא שהודר.

לפעמים, דווקא מטפל גבר יכול לעזור למכור להתחבר לשורש הגברי שלו – לא כדי להאדיר אותו, אלא כדי להשיב לו עוצמה ודימוי חיובי.

אבל לעיתים קרובות, התמכרות גם משקפת רצון עמוק למות – או ללכת בעקבות מישהו שנפטר. שוב, לא אשמה – אלא אהבה.אהבה נאיבית, קסומה, שזקוקה למבט אחר כדי להחלים.

אז מה עכשיו?

אם יש בתוכך דפוס שחוזר – כאב, חסימה, שתיקה – אולי זה לא רק שלך. אולי זו הזמנה לפגוש את המערכת שלך עם לב פתוח, עם חמלה, עם אומץ.

הקונסטלציה המשפחתית איננה האשמה. היא מקום של הכרה.של לומר: לך יש מקום. לי יש מקום. כולנו שייכות/ים.

אם משהו בזה נוגע בך – אני מזמינה אותך לשיחה ראשונית רכה ומבררת. נקשיב יחד למה שהמערכת שלך מבקשת לומר.

את/ה לא לבד בזה.השורשים עמוקים – אבל גם הריפוי.וכשנפש אחת נעה לעבר השלמה – כל היער נושם הקלה קטנה.

---

סיון אבני – טיפול זוגי משלב קונסטלציה משפחתית ומובחנות. להתקרב מחדש, לתמוך באהבה, לחזק את הקשר.